* עדות: אבשלום פיינברג מארח את הברון רוטשילד בחדרה

מיוחד לאתר "ירקייה" : במכתבים שתורגמו לאחרונה מתגלית עדות מרתקת המתארת בגוף ראשון את ביקורו של הברון רוטשילד בחדרה.

עריכה: טל אמיר (2/11/2007)


שני מכתבים שנתגלו בארכיון העיר חדרה נמסרו לאחרונה, ביוזמתו של המדריך יוכי משל, לתרגום. המכתבים תורגמו מצרפתית בידי מדריך הטיולים החדרתי אמנון קרני תוך שמירה על נאמנות לניסוח המקורי. במכתבים אותם שלח אבשלום פיינברג במרץ 1914 אל סוניה (דודתו?) הוא מתאר בפירוט את האירוח לו זכה הברון. באחד מחמשת הביקורים של הברון רוטשילד בארץ ישראל עוגנת ספינתו של הברון בחוף חדרה בנמל קטן במפרצון טבעי שנושא מאותו ביקור את השם "מפרץ בנימין". כזכור הברון סייע לחדרה במימון המאמץ לייבוש הביצות בתמורה לבעלות על חלק מהאדמות אך מתיישבי חדרה הקפידו להישאר עצמאיים ולא הסכימו להיות תחת בעלות וניהול הברון.

עיון במכתבים נותן לנו הזדמנות נדירה ל"הכיר" אישית את הנפשות אותם אנו מכירים בדרך-כלל מספרי היסטוריה דרך מעשיהם בלבד. כך מתאר אבשלום את רגע הפגישה עם האישיות הכל-כך משפיעה על היישוב כולו באותם ימים:

לקראת השעה תשע יצאו מחדרה לקסריה עשרים ושלושה פרשים. בשעה 12:30 האוניה עגנה. לקראת השעה 13:00 הוא ירד. למרגלות הכבש, הייתי אחד מהשניים שקיבלו וברכו את פניו. פרנק הציג את חנקין (E.Hankin), את סמסונוב (J.Samsonof) ואותי. יצאנו לחפציבה. הבחנתי מיד שיש לנו עסק עם אדם אינטליגנטי בעל התלהבות צעירה וחן רב. בחפציבה הייתה לי הזדמנות לדבר איתו זמן רב. הוא ביקש מידע וקלט מהר ונתן עצות.

לאחר הסיור בחפציבה מנסה אבשלום בדיפלומטיות אך בעקשנות לשכנע את הברון לבקר את תושבי חדרה המצפים בקוצר רוח לביקורו:

בארבע הוא החליט לחזור לאוניה בלא לראות את הגבעה. אמרתי לו :"אדוני הברון שריקות בוז מצפות לי אם אחזור בלעדיך. לא יסולח לנו שקיבלנו את פניך ולא הבאנו אותך". הוא צחק וענה "אני לא בא לראות את האנשים. אני בא לראות את העבודה. תגיד למתיישבים שאני לא רוצה קבלות פנים וטקסים". התעקשתי : "אדוני הברון, מוסכם עלינו לא לקבל את פניך, אבל איש לא יכול למנוע מהאנשים האלה להביע את שמחתם לביקורך אצלנו. אתה חייב להבטיח לבוא לבקר.". ברצון טוב הוא הבטיח לי לבוא ביום ראשון אם מזג האוויר יאפשר זאת ולחץ את ידי.

הברון אכן שב ומבקר ביקור קצר את תושבי חדרה ואף מקבל תשורה, הברון פונה לשוב לספינתו ואבשלום מנצל את ההזדמנות לעדכן את הברון על המתרחש בחדרה. עם הגיעם לחוף חדרה לא מוותרת על ההזדמנות לחלוק כבוד מיוחד לאורח הרם וקוראת את המפרץ בו עוגנת הספינה "מפרץ בנימין" על שמו של הברון שם ששורד עד היום.

בעקבות ביקור מהיר בתחנה בחדרה (20 דקות) אנו מקבלים קומפלימנטים ועידוד. קבלת פנים רשמית. עצירה מול הבית שלנו. אני מעניק לברון אירוס שחור הברון רצה פקעות וקיבל מלוא הדלי. גם לאמא הייתה הזדמנות לדבר עם הברון, הוא לחץ את ידה והודה לה מספר פעמים.": "בדרכנו ליכטה עברנו ביער "איבריקיאס". הגענו לים. בדרך היה לי התענוג לדבר בפרטי פרטים על עסקי המושבה והוא התעניין בכל פרט ולו השולי ביותר. כשהגענו לחוף אמרתי : "אדוני הברון, חדרה שסבלה רבות, מודה לך בעבור הביקור ההיסטורי ביום זה ובעבור עידוד הקידמה. בשם המושבה אני מכריז שחוף זה יקרא על שמך, בתקווה שזה יביא לו מזל טוב. אני מקווה שבביקורך השני שיבוא במהרה תעגון, אצלך, בנמל היהודי הראשון." הוא חייך ודמע. לחץ את ידי ואמר לי שהדברים נגעו לליבו.

image

בטקס מרגש נפרד הברון וחוזר לספינתו, כך מתאר אבשלום פיינברג במכתבו:

כשהגענו למעגן ראינו את הכיתוב על השלט :

מפרץ בנימין
לזכר האניה הראשונה "אטמה" שעמדה בחופנו
לאדוננו השר בנימין אדמונד ד רוטשילד


על יד השלט הייתה מונחת אבן עליה הכיתוב : "מפרץ בנימין". הברון הראה בעזרת מקל ההליכה שלו היכן להציב אותה.














visit : 3774 times