צבי (אנטמן) אמיר / לוחמים אחד-אחד
כל הזכויות שמורות למחבר
ראשי
  • מבוא

  • הולדתה של פלוגה
  • עוזבים את הבית
  • בונים צבא
  • כל העם צבא
  • אימונים על באמת
  • שלח לחמך

  • ההגנה על צפת
  • בדרך לאילת השחר
  • מקבלים אחריות
  • תופסים פיקוד
  • נערכים להגנה
  • שגרת מגננה
  • עין תחת עין
  • ניסוי פיגוע
  • הצעת הפינוי
  • פגישת פסגה
  • עולם כמנהגו
  • האיום מוסר
  • הפלמ"ח חוזר

  • כיבוש צפת
  • הבריטים נוטשים
  • שיפור האחיזה
  • הפלמ"ח נוטל אחריות
  • בלבבנו תמיד

  • מלכיה
  • מקימים מחלקת מרגמות
  • עולים למלכיה
  • עוד שבת
  • שבת שחורה
  • תום הקרב
  • הנסיגה
  • ברמות נפתלי
  • התקרית של "כרמלי"
  • קצת היסטוריה
  • בעד מולדתם
  • המדורה שלא הודלקה

  • מוצב ירדא
  • בונים את המסייעת
  • גבעה 243
  • קבלת המוצב

  • מבצע ברוש
  • תוכניות לפעולה
  • יוצאים להתקפה
  • כובשים את ההר
  • האמת המרה
  • הסורים בתנופת לחימה
  • התקפה אווירית
  • כשלון בקרב - אך לא במערכה
  • בראיה היסטורית

  • קרב אחד בדרום
  • מחנה שער- העלייה בחיפה
  • משלטי "עיראק-סואידן"
  • משימה חטיבתית

  • מבצע "חירם"
  • שבים לגליל
  • פתיחת ציר
  • בתנועה קדימה
  • ההחמצה
  • בידינו

  • מצוות ההגדה
  • סוף האגדה
  • הרבה בזכותנו
  • הכנס בשנת היובל
  • הכנס בשנת 1990 - יזכור
  • בכנס של דצמבר 2002
  • ומקום קבורתם לא נודע

  • לגבורה בגבורות
  • בן שמונים...

  • -
    משימה חטיבתית
    עם חשכה יצאה החטיבה כולה והחלה לנוע בכמה צירים.
    עוד באותו הלילה, לפני עלות השחר, הגיעו כל גדודי החטיבה
    ליעדם בסביבות עיראק-סואידן. כבר אז צוין לשבחה של
    החטיבה שכל גדודיה התארגנו למופת והגיעו לכל יעדיהם ללא
    תקלות במשך לילה אחד.
    גדוד 11 התמקם ב"כרתיה". משם נע הגדוד למוצב פיקוד
    כשניים וחצי קילומטרים צפונית למשלט. עליי הוטל התפקיד
    להיות רכז האש החטיבתי. לרשותי עמדו ארבע מרגמות 81
    מ"מ שלנו ועוד שתי מרגמות 81 מ"מ אשר הועברו מאחד
    מגדודי חטיבת גבעתי, שני תותחים 20 מ"מ וארבעה מקלעים
    בינוניים "בזות".
    לאחר סיור קצר ללימוד השטח מיקמתי את הצוותים עם
    הכלים השונים בעמדות שנראו לי, ודרשתי מכולם להתחפר
    היטב. כתת המרגמות של גבעתי טענו שהם מכירים את השטח
    ועמדת המרגמות לא נראית להם. הם ביקשו להתמקם כ-100
    מטר מזרחה מאתנו. לא רציתי להתווכח אתם והסכמתי למקום
    שהם ביקשו.
    הכל היה מוכן לירי. כל הכלים מוקמו נפרש הקשר הקווי
    ונוצר גם הקשר האלחוטי. ביקשתי רשות ממפקדת החטיבה
    לטווח את הכלים עוד לפני רדת החשיכה, מאחר ובלילה הדבר
    קשה יותר.
    אני התמקמתי על תל בקרבת מקום, שצפה היטב על השטח
    ואפשר לי שליטה טובה בכלים. קיבלתי אישור ופתחנו בירי
    לטווח הכלים. מיד השיבו המצרים באש נגד, שבשלב זה לא
    הייתה יעילה, אך גרמה לחיילינו להתחפר ביתר מרץ.
    לקראת חשכה נדמו היריות. על גדוד 91 הוטל לנוע ראשון
    ולכבוש את היעד הראשון. אחריו ינוע גדוד 92 למשימת המשך.
    גדוד 91 יצא למשימתו ואנו סייענו לו באש. הגדוד הגיע למוצב
    הראשון, נלחם בעוז וניסה לכובשו. הסמג"ד, שהיה אחד
    מהקצינים שפונדק הביא אתו מחטיבת גבעתי, החזיק את הגדר
    כדי שאנשיו יוכלו לפרוץ למוצב, נפגע ונהרג.
    ההתקפה נכשלה וכוחותינו החלו נסוגים. השחר עלה וחלק
    מכוחותינו עוד היו בשטח. אנחנו, המסייעת, חיפינו כל הזמן
    בכלים שהיו לרשותנו. אש זו הטרידה את המצרים. עם עלות
    השחר, פתחו עלינו המצרים באש נגד סוללות מרוכזת וחזקה.
    כיתת המרגמות של גבעתי, לאחר שהיו לה נפגעים, עזבה את
    העמדה ונסוגה לאחור.
    הירי נמשך לסירוגין ונחלש רק לקראת הצהרים. גדוד 11
    נסוג וחזר ל"כרתיה".
    שהינו שם עוד מספר ימים. במהלכם היו עוד תכניות שונות
    לתקוף מוצבי ירדניים מזרחה ל"כרתיה". במספר מקרים אף
    הצבנו את המרגמות והמקלעים בעמדות שונות. אבל בכל
    המקרים ההתקפות בוטלו ברגע האחרון. לאחר מספר ימים
    קבלה החטיבה, כולל גדוד 11, הוראה לחזור צפונה.

    Next Page