צבי (אנטמן) אמיר / לוחמים אחד-אחד
כל הזכויות שמורות למחבר
ראשי
  • מבוא

  • הולדתה של פלוגה
  • עוזבים את הבית
  • בונים צבא
  • כל העם צבא
  • אימונים על באמת
  • שלח לחמך

  • ההגנה על צפת
  • בדרך לאילת השחר
  • מקבלים אחריות
  • תופסים פיקוד
  • נערכים להגנה
  • שגרת מגננה
  • עין תחת עין
  • ניסוי פיגוע
  • הצעת הפינוי
  • פגישת פסגה
  • עולם כמנהגו
  • האיום מוסר
  • הפלמ"ח חוזר

  • כיבוש צפת
  • הבריטים נוטשים
  • שיפור האחיזה
  • הפלמ"ח נוטל אחריות
  • בלבבנו תמיד

  • מלכיה
  • מקימים מחלקת מרגמות
  • עולים למלכיה
  • עוד שבת
  • שבת שחורה
  • תום הקרב
  • הנסיגה
  • ברמות נפתלי
  • התקרית של "כרמלי"
  • קצת היסטוריה
  • בעד מולדתם
  • המדורה שלא הודלקה

  • מוצב ירדא
  • בונים את המסייעת
  • גבעה 243
  • קבלת המוצב

  • מבצע ברוש
  • תוכניות לפעולה
  • יוצאים להתקפה
  • כובשים את ההר
  • האמת המרה
  • הסורים בתנופת לחימה
  • התקפה אווירית
  • כשלון בקרב - אך לא במערכה
  • בראיה היסטורית

  • קרב אחד בדרום
  • מחנה שער- העלייה בחיפה
  • משלטי "עיראק-סואידן"
  • משימה חטיבתית

  • מבצע "חירם"
  • שבים לגליל
  • פתיחת ציר
  • בתנועה קדימה
  • ההחמצה
  • בידינו

  • מצוות ההגדה
  • סוף האגדה
  • הרבה בזכותנו
  • הכנס בשנת היובל
  • הכנס בשנת 1990 - יזכור
  • בכנס של דצמבר 2002
  • ומקום קבורתם לא נודע

  • לגבורה בגבורות
  • בן שמונים...

  • -
    האיום מוסר
    חומר הנפץ הוכנס לשבעה תרמילי גב. בלילה אספנו את כל
    המשתתפים. הוסבר להם בפירטי פרטים כיצד אנו עומדים
    לבצע את פיצוץ הבית. ווידאתי שכל אחד יודע את תפקידו
    ומקומו, ובחצות כיבינו בסביבה את האורות.
    הגענו למקום ובדממה חתכנו את הגדרות. הפרצה סומנה
    בסרטים לבנים ושני לוחמים נשארו לאבטח ולסמן את מיקומה.
    בתחילה עברו את הגדר לוחמי שתי חוליות אבטחת האגפים
    אחריהם חולית האבטחה הקדמית מובילה את הכוח אחריה
    עברו החבלנים מלוויים בנושאי חומר הנפץ, אני והחוליה
    הרזרבית מיד מאחוריהם, ולבסוף לוחמי החוליה שמאבטחת את
    העורף. זחלנו בדממה על מנת לשמור על גורם ההפתעה,
    התקדמנו מבלי להתגלות.
    ואז כשהיינו במרחק של כחמישה עשר מטר בלבד מהיעד
    זיהה אותנו ערבי שיצא למרפסת. הוא קרא "מי שם". הבנו כי
    נחשפנו ומיד שינינו את אופן הפעולה. החוליה המזרחית
    בפיקודו של ידידיה ארגמן פתחה באש וניתנה הפקודה לבצע
    את המשימה בהתפרצות, אבדנו את יתרון הפתעה. התרמילים
    מלאי חומר הנפץ הונחו ליד קיר הבניין. בעוד זיגי מחבר ביו
    המטענים בפתיל, עוד לפני שהוא חיבר את המטען האחרון,
    כבר הצית גדעון את פתיל ההשהיה הראשון.
    פקודת הנסיגה ניתנה והכוח התחיל להתקפל לאחור, בדיוק
    לפי אותו הסדר שתרגלנו מראש. הגענו אל הפרצה כשהשניים
    מסמנים וצועקים כל הזמן "פרצה-פרצה". כך עברו כולם
    בשלום. בעוד כולם מתכופפים ונצמדים לקרקע נשמע פיצוץ
    אדיר, נדמה שרעש הפיצוץ העיר משנתם לא רק את תושבי צפת
    אלא גם תושבי ראש-פינה. לאחר מפקד מצאנו שכולם נוכחים
    שלמים ובריאים יצאנו לאורך הרחוב הראשי של צפת בשיירה
    עד בי"ח ומשם התפזרנו וכל אחד לעמדתו.

    הבניין קרס ומאז לא הטריד יותר. למחרת היום הגיעו אליי
    רבים ממפקדי הכיתות וחיילים נוספים מתרעמים מדוע לא
    שיתפתי אותם במבצע, ניסיתי להסביר לכל אחד ואחד כי
    המבצע היה מוגבל במספר המשתתפים והבטחתי שעוד יהיו
    מבצעים ובהם כולם יוכלו לקחת חלק.

    Next Page