צבי (אנטמן) אמיר / לוחמים אחד-אחד
כל הזכויות שמורות למחבר
ראשי
  • מבוא

  • הולדתה של פלוגה
  • עוזבים את הבית
  • בונים צבא
  • כל העם צבא
  • אימונים על באמת
  • שלח לחמך

  • ההגנה על צפת
  • בדרך לאילת השחר
  • מקבלים אחריות
  • תופסים פיקוד
  • נערכים להגנה
  • שגרת מגננה
  • עין תחת עין
  • ניסוי פיגוע
  • הצעת הפינוי
  • פגישת פסגה
  • עולם כמנהגו
  • האיום מוסר
  • הפלמ"ח חוזר

  • כיבוש צפת
  • הבריטים נוטשים
  • שיפור האחיזה
  • הפלמ"ח נוטל אחריות
  • בלבבנו תמיד

  • מלכיה
  • מקימים מחלקת מרגמות
  • עולים למלכיה
  • עוד שבת
  • שבת שחורה
  • תום הקרב
  • הנסיגה
  • ברמות נפתלי
  • התקרית של "כרמלי"
  • קצת היסטוריה
  • בעד מולדתם
  • המדורה שלא הודלקה

  • מוצב ירדא
  • בונים את המסייעת
  • גבעה 243
  • קבלת המוצב

  • מבצע ברוש
  • תוכניות לפעולה
  • יוצאים להתקפה
  • כובשים את ההר
  • האמת המרה
  • הסורים בתנופת לחימה
  • התקפה אווירית
  • כשלון בקרב - אך לא במערכה
  • בראיה היסטורית

  • קרב אחד בדרום
  • מחנה שער- העלייה בחיפה
  • משלטי "עיראק-סואידן"
  • משימה חטיבתית

  • מבצע "חירם"
  • שבים לגליל
  • פתיחת ציר
  • בתנועה קדימה
  • ההחמצה
  • בידינו

  • מצוות ההגדה
  • סוף האגדה
  • הרבה בזכותנו
  • הכנס בשנת היובל
  • הכנס בשנת 1990 - יזכור
  • בכנס של דצמבר 2002
  • ומקום קבורתם לא נודע

  • לגבורה בגבורות
  • בן שמונים...

  • -
    תום הקרב
    המכס נכבש, האויב בשדה הפתוח נעצר, אף הטור המשוריין
    הדרומי נעצר, אך האויב המשיך להמטיר עלינו אש חזקה עד
    חשכה.
    עם רדת החשיכה, אספתי את המפקדים שלא נפגעו כדי
    לעשות הערכת מצב. הסתבר שיש לנו הרוגים ופצועים,
    האנשים תשושים, רעבים, המים כמעט אזלו וסיכויינו להמשיך
    ולהחזיק מעמד אפסיים. הסתבר שגם מרבית המפקדים נפגעו,
    חלקם נהרגו וחלקם פצועים.
    הקשר עם מפקד החטיבה נותק כבר בשעות אחר הצהרים
    מפגיעה במכשיר. במברק האחרון יעץ לנו מפקד החטיבה, אורי
    יפה, להחזיק מעמד והוסיף שהוא ינסה לארגן תגבורת. מפקד
    החטיבה לא ידע בדיוק את מצבנו בשטח ומה סיכויינו לשרוד,
    מכיוון שהוא לא ביקר אותנו במקום לפני הקרב. למעשה, הוא
    התעניין בנו וידע עלינו מעט מאד עד לעצם היום הזה.
    לאחר סקירת המצב החלטנו שכל עוד אנו מסוגלים לכך,
    עלינו לסגת. הוחלט על נסיגה ממלכיה לרמות-נפתלי. בשלב
    הראשון צמצמתי את עמדותינו, נטשנו את המחנה וריכזנו את
    כל ההגנה במרכז הכפר. הפצועים כולם נחבשו. התעוררה
    בעיה, היו לנו ארבעה פצועים שמצבם חייב נשיאה באלונקות
    אך לרשותנו היו רק שתי אלונקות. אופיר יחד עם ראובן ארליך
    אספו מספר ברזלי זווית, ובעזרת שמיכות הצליחו לבנות את
    שאר האלונקות הדרושות.
    היה זה לילה חשוך. חששתי שנאבד את הכיוון לרמות-
    נפתלי. בערך בשעה עשר בלילה שלחתי צוות, עדה בן-נחום
    ועוד חייל, נתתי להם כיוון כללי והערכת מרחק והוריתי להם
    להגיע במהירות האפשרית לרמות-נפתלי או לנבי-יושע שם
    ידליקו לנו משואה כדי שעל-פיה נוכל לנווט את עצמנו.
    חלפה כשעה וחצי. כשלא ראיתי סימני אור שלחתי צוות שני,
    את טובה וחייל נוסף. אך גם לאחר שעה וחצי נוספות שוב לא
    ראיתי שום סימני אור.

    Next Page